אחד התנאים להיות התאונה "תאונת דרכים" על פי הגדרתה הבסיסית הינו דרישת ה"שימוש" ברכב. בחינתה של הגדרת ה"שימוש" בחוק הפלת"ד מעלה כי מדובר ברשימה מצומצמת וסגורה של פעולות שיכולות לבוא בגדר השימוש התחבורתי: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;"
בעבר הרחיבה הפסיקה את הגדרתה של "תאונת דרכים" והוספו להגדרת ה"שימוש" גם פעולות לוואי שונות, שניתן היה להכיר בהם כחלק בלתי נפרד מהשימוש ברכב. כך הוכרו תאונות שונות רבות כתאונות דרכים, גם כאלו שאדם מן הישוב לא היה יכול לצפות ולשער כי הינן תאונות דרכים במובן המשפטי. אולם בשנים אחרונות ניתן לראות בפסיקת בית המשפט העליון מגמה הפוכה ומצמצמת, ונקבעה מדיניות לפיה אין עוד נפקות להבחנה בין השימוש העיקרי לפעולות הלוואי (שנועדה להרחיב את הגדרת תאונת דרכים), וכי הרשימה הקבועה בחוק להגדרת ה"שימוש" הינה עתה רשימה סגורה וממצה של שימושים מוכרים.
כך פסק בית המשפט העליון ברע"א 9084/05 אג"ד בע"מ נגד יעקב ינטל, מיום 29/10/07 כי: "דעתי שלי היא שההבחנה בין "שימוש עיקרי" ל"שימוש לוואי" שנועדה להרחיב את הגדרת "השימוש ברכב" שוב אין לה נפקות, שכן ההבחנה הברורה היום היא בין דרכי שימוש הכלולות ברשימה הסגורה של דרכי השימוש בחוק לבין אלה שאינן בה".
על הלכה זו חזר ביהמ"ש העליון ברע"א 5099/08 חסן נביל נ` הדר חברה לביטוח בע"מ, מיום 4.2.09:
"עמדה זו, הרואה ברשימת השימושים שבהגדרת המשנה רשימה סגורה, עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם תכליתו. החוק מנוסח בצורה קזואיסטית אשר אינה מקימה על-פי לשונה אפשרות להכיר באירועים שאינם נופלים למקרים המוזכרים בה במפורש כ-"שימוש ברכב מנועי". בחינה של ההיסטוריה החקיקתית מעלה אף היא כי כוונת המחוקק הייתה ליצור רשימה סגורה של דרכי שימוש (ראו גם אמרת האגב של הנשיא א` ברק בשאלה זו בפסקה 6 לפסק הדין בעניין דראושה הנ"ל). תפיסת דרכי השימוש בהגדרת המשנה כרשימה סגורה מאיינת את האפשרות לקבוע כי שימושים נוספים, שאינם מוזכרים ברשימה (לאחר מיצוי "הפוטנציאל הפרשני" הגלום בה, כלשונו של הנשיא ברק), יבואו בגדר "תאונת דרכים" לפי מבחן כוללני כזה או אחר".
דרכי השימוש המוכרים בחוק הינם אלה - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך, הידרדרות או התהפכות של הרכב, והתנתקות של חלק מהרכב או מטענו – ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון מדובר ברשימה סגורה וממצה. נסיעה ברכב - כל תאונה שאירעה במהלך או עקב נסיעה ברכב תהווה "תאונת דרכים". כך תוכר כתאונת דרכים תאונה שאירעה עקב התמוטטות גשר על רכב נוסע, וכך למשל, תוכר פגיעת נוסע באוטובוס או ברכבת שנפל ונחבל במהלך הנסיעה עקב בלימה. תאונות כאלו ואחרות שאירעו במהלך נסיעה ועקב הנסיעה ברכב יוכרו כ"תאונת דרכים" אף אם מדובר בתאונה "עצמית" בה לא מעורב רכב נוסף.
יותר מכך, הפסיקה הכירה כי מצב של בהלה או איבוד שליטה או מצב של "כמעט תאונה", יכול להוות "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפלת"ד, אף אם לא נגרמה לנפגע חבלה ישירה מהרכב, כלומר, גם ללא מגע פיזי ישיר בין כלי הרכב ובין הנפגע. עוד נפסק כי די בכך שהשימוש ברכב היווה גורם, ולו גורם משני, כדי לקבוע כי מדובר ב"תאונת דרכים". מכח הלכה זו יש להכיר בפגיעת רוכב אופניים או הולך רגל שנבהל מרכב חולף, נפל ונחבל, שכן פגיעתו אירעה עקב שימוש של נסיעה ברכב. במקרים בהם זהותו של הרכב החולף לא ידועה ("פגע וברח") תיקבע חבותה של "קרנית" לפצות את הנפגע.
כניסה לרכב או ירידה ממנו – כל תאונה שאירעה תוך כדי הכניסה לרכב או היציאה ממנו ובסמוך לרכב (החלקה, נפילה, סגירת דלת על היד, תנועה לא נכונה ביציאה, חבלה סיבובית של הברך, כאב גב חד ועוד), כולל ירידה / עליה לארגז משאית או לקבינה - תחשב כ"תאונת דרכים".
טיפול דרך - ככלל "טיפול דרך" מתייחס אל הרכב על חלקיו האינטגרליים ולפעולות המבוצעות בו מחמת תקלה (למשל, החלפת גלגל). נדרש כי התיקון או הטיפול יידרש באופן פתאומי ובלתי צפוי, יעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי, ותכליתו להקטין או למנוע סיכון תעבורתי. טיפול במוסך או על ידי מי שעיסוקו הוא תיקון התקלה – לא ייחשבו כ"טיפול דרך".
דחיפה, גרירה, הידררדות או התהפכות – כל תאונה שאירעה במהלך דחיפה של הרכב או גרירתו או במהלך הידרדרות או התהפכות של הרכב תחשב כ"תאונת דרכים".
הינתקות מטען או חלק מהרכב – תאונה שאירעה עקב התנתקות או נפילה של מטען מהרכב או של חלק אינטגרלי של הרכב (הינתקות של גלגל, דלת וכד`) תחשב "תאונת דרכים" אלא אם התאונה אירעה במהלכה של פריקה או טעינה של הרכב או אז לא תיחשב התאונה כ"תאונת דרכים".
במקרה של תאונה בה מעורב רכב ומתעוררת השאלה האם מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק, מומלץ לפנות מבעוד מועד לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ מתאימים על מנת שלא לפגוע בזכויות המוקנות לנפגע על פי החוק וכדי למנוע התכחשות מצד חברת הביטוח לחבותה כלפי הנפגע. מאת: אתי בן ניסים, עורך דין נזיקין
|