ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים מחריגה תאונות שאירעו במהלכה של פריקת מטען או טעינתו כשהרכב עומד. זוהי חזקה ממעטת שמשמעותה היא כי תאונה שאירעה עקב פריקה או טעינה של הרכב לא תחשב "תאונת דרכים".
יחד עם זאת, אם במקביל לפריקה או לטעינה נעשה ברכב שימוש מוכר אחר על פי החוק כמו כניסה לרכב או ירידה ממנו, דחיפה, גרירה, הדרדרות או התהפכות - התאונה תחשב "תאונת דרכים" (בעניין שימוש ברכב ראה בהרחבה מאמר נפרד). למשל, תאונה תוך כדי ירידה מארגז משאית תחשב תאונת דרכים אף אם התאונה אירעה במהלכה של פריקת מטען מארגז המשאית. במסגרת החזקה הממעטת של "פריקה וטעינה" הוכרו גם פעולות לוואי, שנלוו להליך העיקרי של הפריקה או הטעינה, ותאונות שאירעו במהלך אותן פעולות לוואי לא הוכרו כ"תאונות דרכים".
הלכה זו השתרשה במשפטנו כאמור בע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ` סמג`ה יעקב, פ"ד נט(3), 541:
"כאמת מידה כללית נקבע כי בהצבת גבולות אלה ראוי להימנע מהרחבה בלתי מבוקרת של מושג הטעינה והפריקה, אולם יש להקפיד גם שלא להוציא ממושג זה, בניגוד לכוונת המחוקק, מרכיבים אינהרנטיים שלו. כך למשל נפסק כי פתיחת הדופן האחורית של משאית לצורך טעינת המשאית, כמו גם סגירתה עם סיום הטעינה, הן פעולת לוואי של הטעינה.. עוד נפסק כי פעולת הקיפול של בד הברזנט, שכיסה את המטען, לאחר הפריקה עשויה להיחשב פעולה הנלווית לפריקת המטען .. וכי פריסת בד הברזנט על מטען וקשירתו הן פעולות הקשורות קשר הדוק לפעולת הטעינה והן חלק אינטגרלי שלה.. בדיקת יציבות המטען וקשירתו – כך נקבע – מהווה "...חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מפעולת הטעינה" (פרשת ניר לי שיפוצים [5], בעמ` 620). על מהותה של פעולת הלוואי ועל השאלה מתי באה היא בגדר חריג הטעינה והפריקה עמדנו בפרשת דואני [4], בעמ` 502-501:
"...אולם במה דברים אמורים: במקום שבו פעולת הלוואי היא חלק אינטגרלי של פעולת הטעינה או הפריקה וקשורה עמן בקשר הדוק. קשר זה נבחן על-פי מידת הצורך בביצוע פעולת הלוואי, המידה שבה מקלה אותה פעולה על הפריקה או הטעינה, סמיכות הזמנית שבין פעולת הלוואי לבין פעולת הפריקה או הטעינה, ועתים אף סמיכות המקום שבו מבוצעת פעולת הלוואי למקום שבו מבוצעת פעולת הפריקה או הטעינה. כך נפסק בפרשת שיבלי... כי `פעולות הכיסוי של המטען וקשירתו הן פעולות משלימות לפעולת הטעינה, בהיותן מיועדות להבטיח את שלמות המטען ואת יציבותו`. באותו מקרה בוצעה פעולת הכיסוי של המטען וקשירתו בסמוך לאחר הטענתו. בפרשת אלשעאר נקבע כי פתיחת הדופן במשאית באה כדי לאפשר את הטעינה או להקל עליה...
הנה-כי-כן, פעולות מסוימות הן "חלק אינטגרלי" של פעולת הטעינה או הפריקה, "משלימות" אותה או "מאפשרות" את ביצועה. אופיין זה מביא אותן בגדרי פעולת הטעינה והפריקה עצמה. זו לא הייתה "אפשרית" או "שלמה" בלעדיהן. לפיכך חל על פעולות לוואי אלה דין הפריקה והטעינה, לאמור הן באות בגדר החריג. "
לפיכך, פעולות של פרישת ברזנט על משאית לאחר סיום טעינתה או קיפולו של הברזנט לקראת הפריקה, פתיחת דלת משאית לצורך פריקתה או סגירת הדלת לאחר סיום הטעינה, בדיקת יציבות המטען וקשירתו, הן פעולות לוואי אינטגרליות להליך הפריקה / הטעינה, ותאונה שאירעה במהלכן לא תיחשב "תאונת דרכים" אלא אם נעשה שימוש מוכר אחר ברכב במקביל ל"פריקה ולטעינה", למשל, הידרדרות של הרכב או התהפכותו במהלך הפריקה / הטעינה.
בכל אותם מקרים בהם לאחר סיום הטעינה נעשתה פעולה מסוימת, שנועדה לשמור על שלמות המטען ויציבותו, למען לא יתנתק או יפול המטען במהלך הנסיעה ויהווה סיכון בדרך, תהיה הפעולה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהטעינה המוחרגת בחוק. אם הפעולות הללו בוצעו בהמלך הנסיעה באופן עצמאי ונפרד משלב הטעינה שקדם לנביעה, ולאחר שהתעורר חשש לביטחון המטען תוך כדי הנסיעה, נחשבו פעולות אלה ל"תיקון או טיפול דרך" המהווה תאונת דרכים על פי החוק.
במקרה של תאונה שאירעה במהלך פריקה או טעינה מומלץ לפנות מבעוד מועד לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ מתאימים על מנת שלא לפגוע בזכויות המוקנות לנפגע על פי החוק וכדי למנוע התכחשות מצד חברת הביטוח לחבותה כלפי הנפגע.