להגדרתה הבסיסית של תאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), התווספה חזקה מרבה לפיה יראו כתאונת דרכים גם "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו", זאת אף אם אותה עת לא נעשה ברכב החונה שימוש כהגדרתו בחוק. כאשר מדובר בתאונה בה מעורבים מספר כלי רכב, ובתאונה נפגע אדם בהיותו בתוך רכב חונה כאשר לא נעשה כל שימוש תחבורתי ברכב, שאלת זכאותו של הנפגע לפיצויים לא מוטלת בספק, אך מתעוררת השאלה מי אחראי לפצות את הנפגע לפי החוק – מבטחת הרכב בו הוא ישב או מבטחת הרכב הפוגע.
ככל שמדובר ברכב ש"חנה במקום שאסור לחנות בו" הרי שמבחינת הרכב החונה מדובר ב"תאונת דרכים" והחבות לפצות את הנפגע חלה על מבטחת הרכב החונה. ככל שמדובר ב"חניה מותרת" רואים את הנפגע כמי שנפגע בתאונת דרכים עקב השימוש שנעשה ברכב הפוגע והחבות לפצותו תוטל על מבטחת הרכב הפוגע. סוגיה זו נדונה בע"א 1042/00 מגדל נ` שושי פ"ד (נו)4 , וכן ברע"א 1953/03 הכשרת הישוב נ` אדרי, פ"ד נח(1)817 (להלן: "פרשת אדרי").
גם כאשר אדם נפגע מחוץ לרכב בתאונה מעורבת – אין מחלוקת ביחס לזכאותו לפיצויים לפי החוק, אלא שאז עשויות המבטחות של הרכבים המעורבים לחוב, ביחד ולחוד, כלפי הנפגע בתנאים הקבועים בסעיף 3(ב) לחוק הפלת"ד.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונה בה נפגע אדם מחוץ לרכב חונה, כאשר לא נעשה ברכב כל שימוש, וללא מעורבות כלי רכב נוספים בתאונה, מתעוררת שאלת זכאותו של הנפגע לפיצויים לפי החוק. הולך רגל או רוכב אופניים שנתקל ברכב חונה ונפגע יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק רק אם הרכב חנה במקום "שאסור לחנות בו". אם הרכב חנה בחניה מותרת התאונה לא תוכר כ"תאונת דרכים" והנפגע לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד.
מהי "חניה אסורה"?
כאמור השאלה מהי "חניה אסורה" מתעוררת כאשר מדובר בתאונה מעורבת ויש צורך לבחון מי מבין חברות הביטוח חבה כלפי הנפגע. שאלה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בתאונה עצמית של אדם מחוץ לרכב חונה ללא מעורבות של כלי רכב נוספים, אז יש לבחון האם הוא זכאי לפיצוי לפי החוק.
בפרשת אדרי פסק ביהמ"ש העליון כי יש לפרש את המונח "חניה אסורה" שבחוק, כחניה במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי, וזאת בין שמדובר בחניה שהיא מותרת על פי הוראות הדין ובין שמדובר בחניה שיש עליה איסור בדין. לפיכך, כאשר התאונה אירעה עקב סיכון תחבורתי שיצרה חניית הרכב תחשב התאונה כ"תאונת דרכים" והנפגע יהיה זכאי לפיצוי מאת מבטחת הרכב.
כדי לקבוע האם קיים סיכון תחבורתי בחניה במקום הספציפי יש לבחון את מכלול הנסיבות – תנאי הכביש, תאורה, מזג אוויר, שדה ראיה וכד`. במקרה זה על הנפגע התובע מוטל הנטל להוכיח את היות החניה "חניה אסורה", שכן הוא זה הטוען להיות התאונה "תאונת דרכים", ובהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".
במקרה של תאונה בה מעורב רכב חונה מומלץ לפנות מבעוד מועד לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ מתאימים על מנת שלא לפגוע בזכויות המוקנות לנפגע על פי החוק וכדי למנוע התכחשות מצד חברת הביטוח לחבותה כלפי הנפגע.